פסק-דין בתיק ת"א 25071-09-10

1. הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 וזאת בסכום שלא יפחת מן הסך של 40,000 ש"ח ולא יעלה על הסך של 135,000 ש"ח בערכי פסק הדין. כן הוסכם כי בענין ההוצאות ושכ"ט עו"ד יפסוק בית המשפט לפי שקול דעתו.
2.  התביעה העיקרית היא תביעה כספית-חוזית לתשלום סך של 386,388 ש"ח בגין תמורת עבודות שביצעה התובעת, בהתאם לחוזה שנחתם בין התובעת לנתבעת ביום 1.1.02 בנוגע לביצוע עבודות בניה ופיתוח בבית ספר יסודי שלב ב' אצל הנתבעת.
3. הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד לתשלום סך של 368,619 ש"ח בגין ביצוע עבודות ותיקונים על ידי קבלן מטעמה לאחר שהתובעת סולקה מן האתר, ובגין פיצוי יומי מוסכם בסך של 750 ש"ח (לפני מע"מ) עבור 389 ימים קלנדריים של איחור במסירת העבודות.
4. בסעיף 4 להוראות למשתתפים במכרז שפורסם ע"י הנתבעת נקבע כי תקופת הביצוע לכל העבודה תהא 9 חודשים מיום מתן צו התחלת עבודה ואולם בחוזה עצמו נקבע כי תקופת הביצוע החוזית תהא  10 חודשים מן המועד הנקוב בצו התחלת עבודה.
5. בסעיף 5 (א) לחוזה נקבע כי בכל מקרה של סתירה בין הוראה מהוראות החוזה לבין הוראה ברורה ומפורשת במסמך אחר מהמסמכים המהווים את החוזה " כוחה של זו האחרונה עדיף על כוחה של הוראה האמורה בתנאים אלה".
6. צו התחלת עבודה ניתן לתובעת  ביום 26.2.2002.
7. ביום 19.7.2003 שלחה הנתבעת לתובעת (לראשונה) התראה בכתב בגין אי עמידה בלו"ז וביום 4.8.2003 הודיעה לתובעת על סילוק ידה מהאתר.
8. התובעת טוענת בתביעתה שהוגשה רק ביום 16.9.2010 כי הנתבעת נותרה חייבת לה בגין עבודתה סך של 263,086 ש"ח ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה סך של 386,388 ש"ח.
9. הנתבעת מצידה טענה כי דין תביעת התובעת להדחות מחמת שיהוי, ויתור והזנחה;  בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד אמנם מודה הנתבעת  כי נותרה חייבת לתובעת ביום סילוקה מן האתר סך של 101,292 ש"ח ואולם לטענתה,  התובעת פיגרה בסיום העבודות לתקופה של 389 ימים לפחות (מיום 5.12.2002 ועד יום 29.12.2003 ) ולכן היא חבה לה בהתאם להוראת סעיף 50 לחוזה בין הצדדים בגין כל יום של פיגור סך של 750 ש"ח (נומינלי ולפני מע"מ) ובסה"כ סך של 291,750 ש"ח ובתוספת מע"מ והפרשי הצמדה ורביית סך של 750,144 ש"ח.
10.  עוד טוענת הנתבעת כי בשל הפרת ההסכם ע"י התובעת התקשרה עם קבלן חלופי להשלמת העבודות ביום 12.5.2004 וכי קבלן זה נאלץ לבצע עבודות השלמה, ותיקון נזקים בעבודות שבוצעו ע"י התובעת בסך של 113,481 ש"ח כאשר סכום זה בתוספת מע"מ מגיע לסך של 268,719 ש"ח.
11. התובעת מצידה מכחישה את הפרת החוזה על ידה. התובעת טוענת כי הנתבעת היא זו שהפרה את החוזה לענין תשלום המקדמה והחשבונות החלקיים ואף נותנת הסברים שונים לעיכוב בתחילת ו/או בביצוע העבודה ובכלל זה תנאי השטח ועבודות נוספות וחריגות שנתבקשו ע"י הנתבעת.  
12. בסעיף 10 לתצהירו של מנהל התובעת  אישר מנהל התובעת, בהגינותו, כי בסמוך לסילוק ידה של התובעת מן האתר הוטלו עיקולים על כספי התובעת המוחזקים ע"י הנתבעת. לדבריו, הנתבעת נתבקשה לאשר כי תפעל בהתאם להמחאת זכות אך סירבה  ולכן לא יכולה היתה התובעת, להמשיך בעבודות.
13.  ביום 22.5.2011 ולאחר שהונחו בפניי תצהירי הצדדים מיניתי את המהנדס, אינג' אבנר ברק, עו"ד,  כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה. המומחה נתבקש על ידי בית המשפט:  "לערוך את ההתחשבנות הנכונה לעניין העבודות נשוא התביעה, תוך התייחסות לטענות התובעת לענין הכספים המגיעים לה בגין עבודות; לטענות בענין העיכובים, ככל שנגרמו, בשל התנהלות  התובעת והסכומים שלפי טענת הנתבעת יש לקזז מן הכספים המגיעים לתובעת לפי כתבי טענותיה".
14. בחוות הדעת המפורטת והמנומקת שהגיש המומחה, ציין המומחה  מטעם בית המשפט כי עפ"י "ההתחשבנות הנכונה" בהתאם להוראות החוזה בין הצדדים נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך של 101,453.3 ש"ח בלבד נכון לחודש 8/2003. המומחה סבר כי יש לדחות את דרישת הנתבעת לפיצויי בגין תיקונים והשלמות שבוצעו ע"י הקבלן החלופי וזאת בין היתר בהתחשב בכך שמן החשבון הסופי שאושר ע"י הנתבעת לא קוזזו סכומים כלשהם בגין תיקונים והשלמות כאמור ומשום שחלק מן ההשלמות ממילא לא נכללו בחשבון שאושר לתובעת וממילא לא שולם לה דבר בגינן. 
15. בענין תביעתה של הנתבעת לפיצוי מוסכם קבע המומחה כי " עפ"י הנוהג הקיים בין מזמין לקבלן" יש לראות בנתבעת כמי שהסכימה לפיגור בלו"ז וזאת בהתבסס על הנימוקים באים:

                                 א.          הנתבעת התירה לתובעת להמשיך בביצוע העבודות לתקופת ביצוע כפולה מזו שנקבעה בחוזה אף שבוצעה פחות ממחצית העבודה, כאשר התראה ראשונה בעניין הפיגור בלו"ז נשלחה רק ביום 19.7.2003 היינו עובר להגשת החשבון הסופי של התובעת;

                                  ב.         החשבון הסופי הוגש כחודש לאחר סילוק ידה של התובעת מן האתר (הוגש ביום 18.9.2003)  ואושר ביום 2.10.2003 מבלי שקוזזו ממנו או מהחשבון שקדם לו הכספים המגיעים לנתבעת, לפי טענתה, בגין פיצוי מוסכם.

                                  ג.          חישוב ההתייקרויות נערך ע"י הנתבעת עד חודש יוני 2003, מבלי שהוארכה תקופת הביצוע כמתחייב מן החוזה.

                                  ד.          חשבון גמר השלד אושר ע"י מהנדס הנתבעת ביום 7.3.2003  ע"ס של 1,904,736 ש"ח כולל מע"מ ובהתבסס על חשבון זה הוגשה ביום 13.3.2003  בקשה למשרד החינוך לשחרור תשלום (שנענתה ב- 4/03) כאשר ראש הרשות, המהנדס והגזבר החתומים על הבקשה לה צירפו תצלומים של גמר השלד והגג וכן את חשבון הקבלן המאושר (ללא הפחתות כלשהן) וחשבונית מס עבור תשלומים קודמים. לטענת המומחה הליך זה מחייב שיתוף פעולה בין התובעת לנתבעת דבר שאף הוא מלמד על הסכמה של הנתבעת לפיגור בלו"ז.